על הכנס
כנס "סביבה 2050" מתקיים כבר למעלה מ20 שנה. בשנת 2012 שונה שם הכנס מכנס "סביבה 2020" לכנס "סביבה 2050 " מתוך רצון לתת דגש להסתכלות לעתיד בכל הקשור לסביבה בישראל וכדי להעלות את הנושאים בהם יש להתרכז כדי שהמשק ומקבלי ההחלטות יהיו ערוכים ויפעלו כדי להשיג הישגים בתחום הסביבתי. בנוסף, בחנו את החידושים והשינויים בעולם המערבי בתחום שאותם רצוי לאמץ בישראל.
בכנס סביבה 2050 שיתקיים בשנת 2025 נרצה לבחון האם בשנה זו אנחנו בדרך הנכונה להשיג את ההישגים הסביבתיים הנדרשים בעיקר כפי שנוסחו בכנסים קודמים? האם נוכל להצביע על השגת הישגים מתוך המטרות שנפרשו בשנים שהכנס מתקיים? האם יש שינוי בדגשים ובצרכים? האם הכנס כיוון למטרות העיקריות? מה ניתן לעשות כדי להתמודד עם האתגרים הסביבתיים החדשים והישנים שמדינת ישראל מתמודדת איתם? האם ניתן לאמץ רגולציות ומתודות מהעולם?
נושאי אנרגיה ובעיקר היערכות למשבר האקלים
תחום בו חל שינוי רב לטובה בניסיון להשתלב במאמץ הבינלאומי במאבק בהתחממות כדור הארץ.
האמצעים לקידום הנושא רבים ומגוונים כגון: המעבר לגז, תמיכה באנרגיה סולארית, המשך חקיקה בנושאים כמו חוק אקלים, מס נסועה ומס פחמן תרמו ויתרמו לשינוי מהותי.
נשאלת השאלה האם ההישגים עד היום מספיקים ומשמעותיים ומה עוד ניתן לעשות?
1.
הקשר בין כלכלה לסביבה ולחברה בדגש על תעשייה
תחום שהשתנה והתמקצע יותר מכל נושא סביבתי אחר בעקבות הצורך להשתלב בכלכלה העולמית.
אימוץ מדיניות הESG וכלכלה מעגלית אומץ על ידי חברות רבות והוא מובל על ידי עורכי דין, רואי חשבון, אנליסטים ואנשי מקצוע.
חלק ניכר של התעשייה עבר מסיסמאות להתנהלות מעשית שמתחייבת בעיקר מהצורך בדיווחים מדויקים לבורסה, לבנקים, לחברות הבטוח ולקליינטים וכן מההבנה שהתנהלות סביבתית-חברתית נכונה לעובדים, למשקיעים ולשורת הרווח.
יחד עם זאת, קיים פער גדול בין החברות היצואניות והדואליות שנסחרות בבורסות העולם ומשתלבות במגמות העולמיות לבין חברות תעשייתיות קטנות ובינוניות שאינן יצואניות ואינן יכולות לעשות את הקפיצה הנדרשת בכוחות עצמן.
נשאלת השאלה כיצד ניתן לגשר על הפער לקידום הסביבה, להבטחת הדאגה לחברה ולאימוץ ממשל תאגידי בכל המשק?
2.
הטיפול בפסולת
ההתקדמות המאוחרת בתחום משאירה נושאים רבים שדנו בהם כבר לפני שנים, בלתי פתורים, למרות ההתקדמות שכוללת חקיקה נרחבת, הגדרת אחריות יצרן בתחומים רבים, תמיכה כלכלית במפעלי מחזור ושימוש בכספי קרן הניקיון. נשאלת השאלה האם האמצעים שננקטו לאחרונה מספיקים והאם יש פתרונות חדשים באופק?
3.
רגולציה סביבתית
משרדי ממשלה רבים מצטרפים למשרד להגנת הסביבה בחקיקה מגוונת ורחבה כדי לקדם, בין השאר, אנרגיה נקייה, חקלאות מתקדמת ועבודה מסודרת יותר ויעילה מול התעשייה כמו גם עידוד המחזור בסקטור הפרטי והתעשייתי, קידום בנייה ירוקה וניסיון לשמור על שטחים פתוחים.
האכיפה התמקצעה ונמצאו כלים כלכליים יעילים מבעבר להרתעה מצד אחד ולתמיכה מצד שני.
נשאלת השאלה האם הרגולציה הקיימת משיגה את מטרותיה, יעילה ומספיקה ואולי מכבידה? מהי החקיקה הסביבתית שיש להשלים וליעל לצד בחינה של הרגולציה הקיימת? והאם ניתן להתאים לישראל רגולציה מהעולם?
4.
קלינטק, חדשנות ושימוש בטכנולוגיות פורצות דרך
הקלינטק הצטרף להייטק בישראל באיחור אך כיום ישנן חברות וסטארטאפים שמציעים פתרונות בכל תחומי איכות הסביבה, כגון: הפיכת זבל לפלסטיק, קיבוע פחמן בחקלאות מתקדמת, תחליפי מזון, תחבורה נקייה, תחליפי דלק פוסילי, אגירת אנרגיה, חסכון והתייעלות אנרגטית, שימוש בAI לצורך התייעלות ומציאת פתרונות סביבתיים ועוד נשאלת השאלה האם ישראל תוכל להיות בחזית הפיתוח ותוכל להציע לעולם דרכים חדשות ויעילות יותר לקידום הסביבה? וכיצד ניתן לעודד את הקלינטק הישראלי?
5.
נקווה שכנס סביבה 2050 לא יתקיים בצל המלחמה בדרום ובצפון אך ברור שנידרש להשלכות הסביבתיות של המלחמה.
החל מהחזרת הקשב לנושאים הסביבתיים וכלה בתכנון ושיקום בר קיימא לאזורים שנפגעו.
מושבים
משתתפים בכנס
בכנס צפויים להשתתף משרד עורכי דין ארנון תדמור לוי, החברה לשירותי איכות סביבה, אדם טבע ודין, BDO, ורידיס, מכון יעיל, המשרד להגנת הסביבה, איגוד חברות הגז, נצר השרון, התאחדות התעשיינים ועוד.. במהלך הכנס נארח בלובי מלון הילטון כ40 סטרטאפים.
קהל יעד
כמדי שנה, מגוון השותפים הרחב בכנס כולל גורמי ממשל מהמשרד להגנת הסביבה וכל המשרדים הכלכליים והאחרים שעוסקים ויעסקו בהתוויית מדיניות אקלים, נציגי תעשייה חדשנית ומסורתית, יזמים וסטרטאפים בתחום הקיימות, ארגונים ירוקים, כלכלנים, משפטנים ומומחים אחרים.
שידור
שידור ישיר של הועידה באתר הכנס שידור במדיות החברתיות של שותפי הועידה
מנהלי הכנס
בני מורן
יזם ומנהל הכנס
בני מורן הינו מנכ"ל ובעלים של- BMP בני מורן הפקות וניהול אירועים.
החברה הוקמה ב 1990 ופועלת מאז ועד היום כחברה מובילה המנהלת תוכן, ומתמחה בייזום ויצירת כנסים על סדר היום הישראלי.
BMP נותנת מענה לכלל תשתיות הכנס: מימון, שיתופי פעולה, יצירת תוכן, ניהול ותפעול הכנס.
ד"ר מיקי הרן
מנהלת התוכן
ד"ר הרן משמשת בין השאר, כדירקטורית בחברת ICL ובחברת מ.א.י ויו"ר המרכז להתייעלות במשאבים. בעבר שימשה ד"ר הרן כראש ההתמחות בניהול סביבתי בקריה האקדמית אונו וכמנכ"לית המשרד להגנת הסביבה. ד"ר הרן היא בעלת תואר Ph.D. בכימיה אורגנית מאוניברסיטת ברנדייס ותואר B.Sc. בכימיה מהאוניברסיטה העברית בירושלים.
מייק ביילי
מרכז התוכן
מייק ביילי פעיל בתפקידים בכירים בעולם החברתי מזה 25 שנה, כמנהל, כחבר ועד מנהל ובשנים האחרונות כיזם חברתי ויועץ בתחום האימפקט עורך דין ובעל תואר שני בייעוץ ארגוני למגזר השלישי מאוניברסיטת בר אילן. מייק שימש כמנהל פיתוח וחבר הנהלה בקרן היסוד – שם ניהל במשך למעלה מעשור חטיבות ויחידות מקצועיות בתחום פיתוח המוצר, שיווק וניהול פרויקטים. במסגרת זו ליווה פיתוח של מאות מיזמים חברתיים מסוגים שונים, כיום הוא יועץ ומלווה הקמת מיזמי אימפקט בישראל.
דוברים
צילום: אבי אוחיון לע"מ
יצחק הרצוג
נשיא מדינת ישראל
צילום: אבי אוחיון לע"מ
יצחק הרצוג
נשיא מדינת ישראל
צילום: אבי אוחיון לע"מ
יצחק הרצוג
נשיא מדינת ישראל
צילום: אבי אוחיון לע"מ
יצחק הרצוג
נשיא מדינת ישראל
צילום: אבי אוחיון לע"מ
יצחק הרצוג
נשיא מדינת ישראל
כמובילים את כנס סביבה 2050, אנו מעודדים אתכם להגיע לכנס בתחבורה ציבורית ולעזור לנו להקטין את טביעת הרגל הפחמנית של כולנו
ניתן להגיע בדרכים מקיימות לכנס סביבה 2050
21.01.25 | מלון הילטון, ת"א | 9:00-16:00
-
קווי אוטובוס המגיעים לתחנת דיזנגוף/ז'בוטינסקי (4 דקות הליכה מהמלון): 4, 10, 36, 48 ,66 ,90, 161
-
תחנת רכבת: סבידור מרכז, ומשם אחד מקווי האוטובוס
© 2019 by BMP. All Rights Reserved.
כנס סביבה 2050 | 2025
בני מורן ניהול והפקות תכניות בע"מ
רח' הנחושת 2 ת"א (הברזל 24, כניסה C, קומה 1)